יוני נתניהו - קורות חיים

יוני בן 9

יוני נולד 13-במרס, 1946, בניו-יורק, בזמן שהוריו, בן-ציון וצילה, פעלו בשם ההסתדרות הציונית החדשה להקמת המדינה היהודית. בן-ציון הגיע לארה"ב מן הארץ, כחבר במשלחתו של ז'בוטינסקי, ובערך כשנה לאחר פטירתו של ז'בוטינסקי קיבל עליו את מנהיגות תנועת הצ"ח בארה"ב.
הוריו של בן-ציון, נתן ושרה מיליקובסקי, עלו לארץ ב-1920, כשבן-ציון היה בן 10. סבו של יוני, הרב נתן מיליקובסקי, היה נואם מזהיר שעמל ללא לאות למען התנועה הציונית, כשהוא מטיף לרעיון הציוני ברחבי העולם היהודי - מקצה המזרח של סיביר עד מרכז ארצות הברית. הורי אמו, בנימין וחנה-מלכה סגל, עלו ארצה מארה"ב ב-1911, והתיישבו בפתח-תקווה, שבה נולדה צילה שנה אחר-כך.

זמן לא רב אחר יום הולדתו השני של יוני, חזרו בן-ציון וצילה נתניהו לארץ. אביו של יוני עבד כעורך הכללי של האנציקלופדיה העברית, ועם זה המשיך מזמן לזמן את מחקרו בתולדות היהודים בימי-הביניים. המשפחה גרה תחילה בשכונת תלפיות, שבה נולדו אחיו של יוני, בנימין (ביבי) ועדו, וב-1955 עברה לביתה בשכונת קטמון. יוני למד בבית-הספר המקומי "בדרום". ב-1957 נסעה המשפחה לארה"ב לתקופה של למעלה משנה לצורך המשך מחקריו של האב. כשחזרו לארץ ב-1959, למד יוני בבי"ס תיכון "הגימנסיה העברית" בירושלים. יוני היה תלמיד מעולה ועם זה הצטיין כספורטאי. הוא היה פעיל מאד בתנועת הצופים, שבה נתמנה כראש "גדוד". כשהיה בכתה י"א, נבחר ליו"ר מועצת התלמידים של הגימנסיה. למורת-רוחו של יוני, נסעה משפחתו שוב לארה"ב לשם קידום מחקריו של אביו. הם גרו ב"אלקינס פארק", פרבר של פילדלפיה, שבה לימד אביו של יוני במכללת "דרופסי", בי"ס גבוה ללימודים יהודיים.

למרות קשיי הלשון הזרה וההסתגלות לתנאי המקום החדשים, הצטיין יוני בלימודיו בארצות-הברית. באותו קיץ הדריך, עם קבוצה של חברים שבאו מן הארץ לארה"ב, בני-נוער יהודיים במחנה-קיץ של "יהודה הצעיר".

גיוס לצה"ל

עם סיום לימודי התיכון, שב יוני לארץ. הוא התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. יוני היה חייל מצטיין, שעבר בקלות יחסית את האימונים המפרכים של הצנחנים, וסיים בהצטיינות את הקורסים השונים. הוא התקבל לקורס הקצינים וסיים אותו כחניך פלוגתי מצטיין. לאחר מכן פיקד על מחלקה בצנחנים. באותה תקופה גברו פעולות החבלה נגד ישראל, ויוני וחייליו השתתפו בפעולת תגמול בכפר "סמוע" שבדרום הר-חברון.
יוני פצוע בידו ב-31 בינואר, 1967, השתחרר יוני מצה"ל. עוד לפני כן, התקבל כתלמיד באוניברסיטת הרווארד, ובינתיים, עד תחילת שנת-הלימודים בספטמבר, חזר על חומר הלימודים של ביה"ס התיכון ושקד על קריאת ספרים שונים ומגוונים.
במאי 1967, התרחשו התפתחויות דרמטיות במזרח-התיכון. מצרים סגרה את מיצרי טיראן לספינות ישראליות והעבירה את צבאה לסיני כדי לתקוף את ישראל. מדינות ערב הצהירו על כוונתן להשמיד את ישראל. היה ברור לכול, שבקרוב תפרוץ מלחמה, ויוני, עם רבבות אחרים, גויס לכוחות המילואים. כשנפתחה מלחמת ששת-הימים ב-5 ביוני, 1967, נלחם יוני בקרב המכריע והקשה של אום-כתף בסיני. לאחר מכן הועבר גדוד הצנחנים שלו לרמת הגולן, שבה השתתף יוני בקרבות נוספים. ביום האחרון של המלחמה, בקרב בג'לבינה שבדרום הרמה, נפגע יוני בזרועו, בשעה שהושיט יד כדי לעזור לחבר פצוע. הוא הצליח לזחול אחורנית לקו-כוחותינו, ושם התמוטט. יוני פונה לאחור, ולאחר מכן הועבר לבית-החולים בצפת, שם נותח מרפקו השמאלי. ימים אחדים לאחר מכן נותח שנית בבי"ח רמב"ם בחיפה. לאחר הניתוחים נשאר יוני מוגבל בשימוש במרפקו.

לקראת סוף הקיץ, נשא לאשה את תותי חברתו. החתונה נערכה באמפיתאטרון של הר-הצופים, ששוחרר במהלך המלחמה. זמן קצר אחר-כך נסעו בני הזוג החדש לבוסטון.

יוני נהנה מלימודיו בהרווארד, אבל חש תחושה הולכת וגוברת שמקומו אינו שם. בארץ התחוללה אז "מלחמת התשה" - הן בסיני בחזית הדרומית, והן בבקעת הירדן במזרח - ונוסף על כך, נעשו התקפות המחבלים בתוך הארץ תכופות יותר ויותר. וכך, עם סיום שנת הלימודים, החליטו יוני ותותי לחזור לארץ. הם שבו לירושלים ונרשמו ללימודים באוניברסיטה העברית.

האתר עוצב ומאוחסן בסיוע P.C.I.C - שירותי מחשוב תוכנה לעסקים.